טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט שע״ח

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

« Turei Zahav on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 375 Turei Zahav on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 380 »

1 אסור להזיק ממון חבירו ולא לגרו' שום היזק. ובו ט סעיפים: אסור להזיק ממון חבירו ואם הזיקו אע"פ שאינו נהנה חייב לשלם נזק שלם בין שהי' שוגג בין שהיה אנוס ודווקא שאינו אנוס גמור כמו שיתבאר כיצד נפל מהגג ושבר את הכלי או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו חייב נזק שלם:

2 נפל מן הגג והזיק חייב לשלם נזק שלם בין שנפל ברוח מצויה בין שנפל ברוח שאינה מצוי' דלא מקרי אונס גמור טור:

3 היה עולה בסולם ונשמטה שליב' מתחתיו ונפל והזיק אם לא היתה מהודקת בחזקה חייב ואם הית' חזקה ומהודקת ונשמטה או שהתליעה הרי זה פטור שזו מכה בידי שמים הוא וכן כל כיוצא בזה:

4 כל אלו הדברי' ברשו' הניזק אבל ברשות המזיק פטור עד שיתכוין להזיק כמו שיתבאר :

5 אפי' בראייתו אם יש בו היזק לחבירו אסור להסתכל בו לפיכך אסור לאדם לעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה:

6 כל מקום שמזיק חייב לשלם בין בר"ה בין ברשות הניזק ואפי' ברשות המזיק אם הכניס בו הניזק ממונו שלא ברשות והזיקו ל"ש בגופו ל"ש בממונו חייב לשלם דנהי שיש לו רשות להוציאו אין לו רשות להזיקו ודוקא במזיקו במזיד אבל אם הזיקו בשוגג פטור בע"ה ואם בע"ה הוזק בנכנס אפי' בשוגג חייב הנכנס כיון שנכנס שלא ברשות ויש מי שאומר דדוקא בשלא ידע בעל הבית שנכנס אבל אם ראהו שנכנס אם הוזק בו פטור:

7 היו שניהם ברשות או שניהם שלא ברשות והוזקו זה בזה בין בגופם בין בממונם אם לא ידעו זה בזה פטורים אבל אם ראו זה את זה אע"פ שלא כיונו חייבים לפיכך ב' שהיו רצים בר"ה או שהיו מהלכי' והוזקו זה בזה פטורי' הזיקו זה את זה חייבי':

8 היה אחד רץ ואחד מהלך והוזק המהלך ברץ חייב מפני שרץ שלא ברשות בד"א בחול אבל בע"ש בין השמשות פטור מפני שרץ ברשות ודוקא בסתם דתלינן דרץ לצורך שבת אבל אם ידוע דאינו רץ אלא לשאר חפציו ולא שייכי ביה צורך שבת חייב כמו בחול ר"ן פ' המניח:

9 אם בא אחד רוכב בסוסו מאחרי חבירו ופגע בסוס שחבירו רוכב בו והכה את הסוס חייב לשלם כל מה שישומו ב"ד שנפחת מחמת הכא' זו ואפי' היה הסוס המוכה של עכו"ם וצריך הניזק לשלם לעכו"ם יותר ממה שנפחתו דמי הסוס אין המזיק חייב לשלם יותר ממה שישומו ב"ד בחורים הרוכבים לקראת חתן וכלה והזיקו זה את זה ממון חבירו דרך שמחה ושחוק וכן בשאר דבר שמחה הואיל ונהגו כן פטורין מרדכי ס"פ הישן ותוס' והרא"ש ואגודה פ' לולב וערבה מ"מ אם נראה לב"ד לעשות סייג וגדר הרשות בידם פסקי מהרא"י סי' ר"י:

פירוש טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט שע״ח

1 ס"ב ברוח שאינה מצויה במ"ש הסמ"ע לישב דברי רבינו הטור תמוה לי מנין לרבינו זה דיהא נחית חד דרגא דהא לענין נזק שוה אדם וכלים. ונלע"ד דלא מחייב רבינו בסי' תנ"א אלא באין לו מעקה כמ"ש שם דלא היה לו לעלות בגג שאין לו מעקה שיכול ליפול ברוח שאינה מצויה אבל הכא מיירי שיש לו מעקה אלא שנפל באונס למעלה מן המעקה שבאה רוח סערה כל כך הגביהו וזרקו אין לך אונס גדול מזה כנ"ל ובהא ניחא מ"ש אח"כ בשם הראב"ד לפטור טפי מרוח שאינה מצוי' כנ"ל ופירושו אותו רוח שאינה מצויה:

2 ס"ז שניהם ברשות פי' רבינו ע"פ דברי התוספת שניהם נכנסין לחצר בע"ה ברשות או שלא ברשות היזק דאתי בידים אפי' בלא מתכוין חייבים דה"ל לאסיק אדעתא דלמא כמו שנתן לו הבעל רשות כך נתן גם לאדם אחר רשות או כמו שהוא נכנס שלא ברשות כך נכנס אחר ג"כ שלא ברשות לפיכך חייבים ומ"מ בהיזק דממילא פטורים כ"ז שלא נתכוין אף שהיה לו ג"כ לחוש דלמא הבעל נתן גם לאדם אחר רשות ס"ס אשתכח דלאו הכי הוא אבל אותו שלא ברשות חייב אם הזיקו בידים לזה הנכנס ברשות אף בלא מתכוין דה"ל לאסוקי אדעתא דלמא גם אחר נכנס שלא ברשות קל וחומר דאשתכח שנכנס ברשות ואפילו בהיזיקא דממילא פטור ע"כ שיטת התוספת עם ביאור מדברי רש"ל וכתב עוד רש"ל וז"ל והא דשניהם ברשות או שלא ברשות הזיקו זא"ז בידי' אפי' בלא מתכוין חייבים דוקא בבני אדם שהזיקו זא"ז אבל אם נכנס א' ברשות והב' הכניס ממנו ברשות או שניהם שלא ברשות והזיקו א' ממון לחבירו שלא במתכוין פטור וכ"כ הרמב"ם והרחב"ד השיג עליו מהאי סוגיא הזיקו זה את זה אפי' שלא במתכוין חייב ונראה לי דאיכא השגה דיש לחלק בין לאדם ממון לא כמ"מ דמיישב דברי הרמב"ם בענין אחר כו' עכ"ל:

« Turei Zahav on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 375 Turei Zahav on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 380 »